האם אדם הכורך ספרים המפרים זכויות יוצרים, אחראי גם הוא להפרת זכויות יוצרים ?
שאלה זו נדונה , בערעור על פסק דין של בימ"ש שלום, שבו נדחתה תביעה שהגישו מוציאים לאור של ספרי לימוד, כנגד בעל כריכייה, שבה נתפסו ספרי לימוד המפרים את זכויות היוצרים של התובעים. בתביעה נטען כי הכורך, מעצם פעולות הכריכה שביצע, הפר את זכויות היוצרים של התובעים.
ביהמ"ש המחוזי קבע כי כריכת ספרים מפרים אינה מהווה הפרה ישירה של זכויות יוצרים, שכן הדפסת הספר – להבדיל מכריכתו – היא הפעולה האסורה בחוק.
בהמשך בחן ביהמ"ש האם כריכת הספרים המפרים מהווה הפרה עקיפה או הפרה תורמת של זכויות היוצרים בספרי הלימוד.
ביהמ"ש קבע כי לצורך גיבוש עילה בהפרה עקיפה או בהפרה תורמת, היה על התובעים להוכיח אצל הכורך יסוד נפשי של מודעות לכך שהוא כורך ספרים מפרים. ואולם, בעוד שלגבי הפרה עקיפה יש להוכיח יסוד נפשי של מודעות ממשית או קונסטרוקטיבית, הרי שלגבי הפרה תורמת יש להוכיח יסוד נפשי מחמיר יותר, שעניינו מודעות בפועל.
זאת, בשונה מהרף הנדרש כאשר מדובר במפר ישיר, שהדין מטיל עליו אחריות מוחלטת ואין צורך להוכיח יסוד נפשי כלשהו (למעט במקרים הנדירים של מפר תמים).
בימ"ש קבע כי ככול שהפעולה של הגורם המפר בשרשרת ההפרה מתרחקת מהיצירה המקורית, כך נדרש התובע להוכיח יסוד נפשי חמור יותר אצל הגורם המפר לשם הטלת אחריות עליו.
בעניין שנדון נקבע כי פעולת הכורך אמנם משמעותית בשרשרת ההפרה, וסמוכה לפעולת המדפיס שהוא מפר ישיר, ולכן אי הטלת אחריות על הכורך איננה תוצאה ראויה. ואולם, הדין אוסר על הכורך להחזיק עותק מפר למטרה עסקית כלשהי, כך שניתן לחייבו כמפר עקיף או תורם ככל שתוכח מודעות מצידו.
הערעור נדחה שכן הצדדים ויתרו על הגשת ראיות וההכרעה ניתנה ללא שמיעת עדויות, כך שלא ניתן היה לבחון את היסוד הנפשי של הנתבע, ולחייבו על בסיס הפרה עקיפה או הפרה תורמת.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף שלנו או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
