כשהוצאת ספרים מתחייבת לפעול "כמיטב יכולתה" למכור ספרים באינטרנט ובמדיה מודפסת, מה זה בדיוק אומר?
זה אומר שהוצאת הספרים מתחייבת להשתדל למכור את הספרים ("חיוב השתדלות"), אך לא מתחייבת להצליח למכור אותם ("חיוב תוצאה"). יחי ההבדל הלא כל כך קטן.
כך עולה מפסק דין מפורט ומקיף שדחה 12 תביעות שהגישו סופרים שונים כנגד הוצאת ספרים אחת, ושבהן טענו הסופרים, בין היתר, כי הוצאת הספרים לא פעלה בשקידה ראויה להפצת ספריהם בחו"ל, והפרה את התחייבותה לפעול "כמיטב יכולתה" לשם שיווק והפצת הספרים.
בית המשפט פסק כי אכזבה מתוצאה מבלי שיש התחייבות לתוצאה, אינה יכולה לשמש בסיס לתביעת פיצויים. בפסק הדין הוצגו סעיפים מההסכמים בין הצדדים שדי בקריאתם כדי להבין קביעה זו.
בית המשפט אף דן בטענת התובעים כי ההוצאה לאור הפרה את זכויות היוצרים שלהם, שכן לאחר שהודיעו לה על סיום ההתקשרות היא המשיכה להציג את הספרים באתרי אינטרנט שונים.
בחלק מהתביעות נדחה טענה זו ובחלקן הטענה התקבלה. ואולם גם בתביעות שבהן נתקבלה הטענה לא מצא בית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (זאת, למעט תביעה אחת בה נפסק פיצוי בסך של 10,000 ₪).
התנהלות התובעים הצביעה על כך שהם לא באמת היו מעוניינים בהסרת הפרסומים מהאתר או מהפסקת ההפצה, אלא הצטרפו ל-"מלחמתם הכוללת" של כלל התובעים בנתבעים, ועטפו את טענתם בדבר הפרת זכויות יוצרים "במעטה עבה של הפרות תוך גרירת הצדדים להתכתשות משפטית ארוכת שנים", שאלמלא כן היו הנתבעים מסירים את הפרסומים.
בית המשפט דחה את טענת התובעים כי הנתבעת הפרה את זכותם המוסרית בכך שהציגה את עצמה כבעלת זכויות יוצרים בספריהם, ולעיתים עוד קודם לציון שמם. נקבע כי ציון שמה של ההוצאה לאור על הספרים כבעלת זכויות יוצרים בהם מעוגנת בהסכמים בין הצדדים, ולכן אינה מהווה הפרה של זכויות היוצרים.
עוד נקבע כי שמם של התובעים כמחברי הספרים מצוין בהיקף ובמידה הראויים, באופן שלא ניתן לטעות כי הם המחברים. הטענה כי הפגיעה בזכות המוסרית היא משום ששמם של הסופרים מופיע שני בציון זכויות היוצרים, הינה טענה קנטרנית שאין בה כל ממש.
לקריאת פסק הדין:
רוצים להישאר מעודכנים?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו