האם כניסה של מעסיק לתיקיות אישיות במחשב אישי של עובד, שנמסר לעובד לצרכי עבודתו, מהווה פגיעה בפרטיות?
השאלה נדונה לאחרונה שדן בתביעות הדדיות של עובד ומעסיק.
באותו מקרה הסכים העובד, שהתפטר מיוזמתו, לדרישת המעסיק, חברה ציבורית, למסור את מחשבו האישי שנמסר לעובד לצרכי עבודתו, ואולם בד בבד דרש העובד כי לא יתבצע עיון בקבצים האישיים שהיו על המחשב.
בפועל, החברה המעסיקה עיינה בקבצים האישיים שהיו על המחשב.
ביה"ד בחן האם המעסיקה יידעה את העובד מראש בדבר המותר והאסור בשימוש במחשבי החברה, והשיב על שאלה זו בחיוב. העובד, בהסכם העסקה, בין היתר, הסמיך את החברה לעיין במידע המצוי במחשב שהועמד לרשותו ולהשתמש במידע לכל צורך ומכל סיבה. נקבע כי העובד שמר מסמכים אישיים על המחשב, וזאת בניגוד להתחייבותו בהסכם העסקה להשתמש במחשב לצורך ביצוע העבודה בלבד.
כניסתה של המעסיקה לתיקיות האישיות של העובד נעשתה רק לאחר שהתעורר חשש ממשי כי העובד פעל מאחורי גבה וביצע מעשים אסורים בכל הנוגע ללקוחותיה ולמידע סודי שלה.
לכן קמה למעסיקה ההגנה הקבועה בסעיף 18 (2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות שעניינה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע". תביעת העובד בגין הפגיעה בפרטיותו נדחתה, ואילו מסמכים שהציגה המעסיקה בעקבות כניסתה למחשב, במטרה להוכיח את ההפרות שביצע כלפיה העובד, לא נפסלו.
ביה"ד דן בטענת המעסיקה כי העובד, בין היתר, גזל ממנה את רשימת לקוחותיה, המהווה סוד מסחרי.
נפסק בעניין זה כי המעסיקה השקיעה זמן רב ומאמץ מיוחד בגיוס לקוחות חדשים, וזאת בשיטת גיוס ארוכה ומפרכת של כל לקוח. העובד נחשף למידע ייחודי לגבי הלקוחות ובכלל זה לאנשי הקשר של כל לקוח – מידע בעל ערך מוסף משמעותי הנדרש לצורך יצירת טווית קשרים עסקיים עם הלקוחות.
ואולם, לא מדובר במידע סודי שכן גורמים שונים בחברה מלבד העובד היו חשופים למידע זה. בנוסף, החברה חשפה בפני גורמים שונים את הפעילות שלה במטרה ליצור קשרים ולעניין אותם במוצריה.
יחד עם זאת, נפסק כי העובד הפר את הסכם העסקה ואת חובות הנאמנות, ההגינות ותום הלב כלפי החברה כאשר ניצל את הידע שצבר בחברה ואת הקשרים שרקם עם לקוחותיה בזמן שעבד אצלה, כדי לנהל עמם מגעים במטרה להתקשר איתם בקשרים עסקיים ישירים עמו, והוא חוייב לפצות את החברה בסך של 50,000 ש"ח בגין כך.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף שלנו או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
