הסכם סודיות קובע כי אחד הצדדים רשאי לגשת למסמכים של הצד השני, וזאת אך ורק לצורך מילוי התחייבויותיו כלפי הצד השני. האם רשאי הצד שקיבל גישה למסמכים להעתיק את המסמכים של הצד השני, וזאת לצורך הוכחת תביעה שהגיש כנגד הצד השני ?
בית המשפט המחוזי השיב כמובן בשלילה על שאלה זו, והוציא צו מניעה האוסר להשתמש במסמכים שהועתקו.
נפסק כי די בכך שנלקחו מסמכים השייכים לצד השני, ואשר הצד שלקח אותם מודה כי חלקם לפחות לא נלקחו לצורך העבודה המשותפת של הצדדים, אלא לצורך איסוף מידע להוכחת תביעה שהגיש כנגד הצד השני, כדי לקבוע שהמסמכים נלקחו לטובת מטרה הזרה להסכם הסודיות, באופן המגבש עילת תביעה לכאורה לצורך הושטת צו זמני.
עוד נפסק כי מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעת, שכן נלקחו ממנה מסמכים השייכים לה, ואשר השימוש בהם עוגן בהסכמים, כך שהעברתם לצד שלישי עלולה לפגוע בסודותיה המסחריים.
יחד עם זאת, בית המשפט לא מצא להכריע בשאלת קבילותם של המסמכים שהועתקו, כמו גם בשאלת השימוש בהם במסגרת התביעה שהגיש הצד שהעתיק אותם כנגד הצד שממנו הועתקו המסמכים, והותיר סוגיות אלה להכרעתו של השופט שידון בתביעה זו. הכרעה בנושאים הללו עלולה לכבול את שיקול דעתו של השופט שידון בתיק, ולכן בית המשפט העדיף שלא להכריע בסוגיות אלה.
במסגרת הבקשה נתבקש בית המשפט אף לאסור על הנתבעים ליצור קשר עם לקוחות התובעת בעבר או בהווה. בקשה זו נדחתה בנימוק לפיו התובעת לא פירטה את רשימת הלקוחות, ולא ניתן לתת צו כללי האוסר פנייה ללקוחות מבלי שהוצגה רשימה כזו.
לקריאת ההחלטה:
רוצים להישאר מעודכנים?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו