אחד התנאים לכך שמידע עסקי יוגדר כסוד מסחרי הוא שהבעלים של אותו מידע ינקוט באמצעים סבירים על מנת לשמור על סודיותו.
האם העברת מידע עסקי סודי באמצעות הווטסאפ מחייבת את המסקנה כי הבעלים של אותו מידע לא נקט באמצעים סבירים לשמירה על סודיותו, ולכן לא מדובר בסוד מסחרי? לפי התשובה שלילית.
המקרה עסק בתביעות הדדיות שהוגשו בין סוכנות ביטוח לבין מי ששימשה כעובדת שלה בתפקיד מנהלת סניף.
סוכנות הביטוח טענה כי העובדת גזלה ממנה את רשימת הלקוחות המהווה סוד מסחרי. הרשימה כללה את שמות הלקוחות, סוג הפוליסה בה הם מבוטחים ומועד חידוש הפוליסה. לטענת הסוכנות העובדת אף העבירה באמצעות מיילים לסוכנות מתחרה מידע אודות לקוחות שעתידים לחדש את הפוליסה שלהם.
אחת מטענות ההגנה של העובדת היתה כי רשימת הלקוחות אינה מהווה סוד מסחרי, שכן הסוכנות לא נקטה באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת המידע הכלול ברשימה. פרטי הלקוחות, וכן מסמכים הנוגעים אליהם (רישיונות רכב ונהיגה, פוליסות ביטוח ועוד), הועברו בין עובדי הסוכנות בווטסאפ, ולכן היו והינם גלויים ומצויים בטלפונים של אותם עובדים.
בית הדין דחה טענה זו.
נקבע כי גם אם רשימת הלקוחות היתה חשופה בפני עובדי הסוכנות לצרכי עבודתם, הרי שהיא נותרה סודית בפני צדדים שלישיים. הנתבעת ושאר העובדים הוחתמו על הסכמי סודיות האוסרים עליהם להשתמש במידע הסודי המצוי במאגרי המידע של הסוכנות, אלא לצורך מתן השירותים ללקוחות.
עוד נקבע כי המידע שהופיע ברשימת הלקוחות העניק לסוכנות יתרון מסחרי, שכן הוא אפשר לה לפנות ללקוחותיה הקיימים בתזמון מתאים לחידוש הפוליסה, דבר שהניב לסוכנות הכנסה מעמלות. בנוסף, יצירת הרשימה היתה כרוכה בהשקעת מאמץ וכסף מצד הסוכנות, אשר שילמה עמלות למי שהפנו אליה את הלקוחות שהופיעו ברשימה.
השורה התחתונה היא שרשימת לקוחות עשויה להיות סוד מסחרי גם אם פרטי הלקוחות המופיעים בה הועברו בווטסאפ בין העובדים והמנהלים של העסק.
נקודה מעניינת נוספת שעולה מפסק הדין היא שחומרת הגזל של הסוד המסחרי באה לידי ביטוי לא רק בעצם מעשה הגזל והדרך בה בוצע, אלא גם בהיבט של הפגיעה בפרטיות של לקוחות הסוכנות שהופיעו ברשימה, ושפרטיהם הועברו לסוכנות אחרת.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף שלנו או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
