האם ניתן לרשום שם של ספר או שם של סרט (למשל) כסימן מסחר?
בשאלה תקדימית זו דן רשם סימני המסחר, בעת שבחן את בקשתה של הוצאת "הקיבוץ המאוחד", לרשום על שמה את השם "דירה להשכיר" שכתבה לאה גולדברג, כסימן מסחר בקשר למוצרים ושירותים שונים.
סוגיה זו מעוררת את המתח בין דיני סימני מסחר לבין דיני זכויות יוצרים, שכן רישום שם של יצירה כסימן מסחר, עשוי להאריך באופן מלאכותי את תקופת זכויות היוצרים של היצירה מעבר לתקופה שקבועה בחוק ולהגביל את השימוש ביצירות המצויות בנחלת הכלל. לשם המחשה, רישום השם "בראשית" כסימן מסחר בקשר לספרים, עשוי למנוע מאחרים להוציא לאור ספר בשם "בראשית".
הבקשה של "הקיבוץ המאוחד" הוגשה בקשר לרשימה ארוכה ומגוונת של טובין ושירותים. בין היתר, לגבי סרטי וידאו, ספרים, תוכנות, מוצרי נייר וקרטון ודברי דפוס משחקים וצעצועים, חינוך, בידור, פרסומת למעט בתחום הנדל"ן ועוד.
כפי שניתן לראות, חלק גדול מהטובין לגביהם נתבקש הרישום יכולים לשאת את תוכן היצירה עצמה.
לאחר סקירה מקיפה של הדין הזר, והצגת הגישות השונות הנהוגות לגבי סוגיה זו, קבע רשם סימני המסחר כי שם של יצירה יכול לשמש כסימן מסחר, בין אם מדובר ביצירה מוגנת ובין אם מדובר ביצירה שזכויות היוצרים בה פקעו, אך זאת בסייג שלפיו לא ניתן לרשום שם של יצירה כסימן מסחר, כאשר הרישום נעשה בקשר ליצירה עצמה.
במילים אחרות, רק כאשר הרישום נועד להצביע על מקור הטובין להבדיל מתוכן הטובין – ניתן לרשום שם של יצירה כסימן מסחר.
עוד נפסק כי כאשר הבקשה לרישום היא של שם היצירה ביחס לטובין שיכולים לשאת את תוכן היצירה, יש לראות בסימן כמתייחס לתוכן היצירה עצמה, והסימן לא יאושר לרישום, אלא אם יוכח כי הוא משמש כמזהה המקור.
במקרה שנדון קבע הרשם כי הצרכן תופס את השם "דירה להשכיר" בקשר לרוב הטובין לגביהם נתבקש הרישום כשם היצירה המפורסמת, ולא כסימן המזהה את מקור הטובין, ולכן הרישום לגבי טובין אלו לא אושר.
לגבי רשימה מצומצמת של טובין ושירותים שאינם יכולים לשאת את תוכן היצירה ואינם נתפסים כשם היצירה המפורסמת, אושר רישום הסימן.
לקריאת ההחלטה:
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף שלנו או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
