ברירת המחדל של דיני זכויות יוצרים היא, שבהעדר הסכם הקובע אחרת, היוצר הינו בעל זכויות היוצרים ביצירה (להוציא מס' חריגים). המשמעות היא שהיוצר זכאי למנוע מאחרים כל שימוש ביצירה שיצר.
"הסכם הקובע אחרת" יכול להיות הסכם שעניינו שותפות בזכויות יוצרים של יצירה כלשהי. בשותפות מסוג זה הזכויות ביצירה "משותפות לבעלי השותפות". כלומר, היצירה היא נכס בבעלות השותפות. כל שותף זכאי להשתמש בה, אך אינו זכאי למנוע מהשותפים האחרים מלהשתמש בה. תוצאה זו אינה משתנה גם אם השותף הינו מי שיצר את היצירה.
מקרה כזה נדון בת.א. 58491-06-19 (פורסם, 04/08/2022). לקריאת פסק הדין: .
באותו מקרה הצדדים התקשרו בהסכם שעניינו יצירת גרסה ישראלית של משחק קופסא ידוע מחו"ל, והפצתו בישראל. ההסכם נוצר באמצעות חליפת מיילים בין הצדדים שמהם למד בית המשפט על ההסכמות שהתגבשו ביניהם.
בין הצדדים התעוררה מחלוקת ביחס לדיווחי המכירות והיקף התגמול שהתובעים זכאים לקבל בגין מכירת המשחק. הוגשה תביעה בה נטען, בין היתר, כי הנתבעים מפרים את זכויות היוצרים של התובעים במשחק. התובעים תבעו פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים, וכן צו מניעה כנגד השימוש של הנתבעים במשחק. עוד נתבע סעד של מתן חשבונות.
בית המשפט דחה את התביעה בכל הקשור לטענות בדבר הפרת זכויות יוצרים.
נפסק כי ההתקשרות בין הצדדים, שהתגבשה באמצעות מיילים, כללה בנכסי השותפות את זכויות היוצרים של המשחק, ולא החריגה אותם לטובת התובעים. לכן, לתובעים אין זכות בלעדית בזכויות היוצרים של המשחק והם אינם זכאים לתבוע את הנתבעים בגין הפרתם.
נימוק נוסף לדחיית התביעה היה שהמשחק בגרסתו הישראלית הינו יצירה נגזרת של המשחק המקורי מחו"ל, ולתביעה לא צורפה בעלת זכויות היוצרים במשחק המקורי, כפי שמתחייב על-פי דין.
התביעה למתן חשבונות, לעומת זאת, נתקבלה אך לא מחמת הפרת זכויות יוצרים, אלא מכוח העילה החוזית. נקבע כי בין הצדדים נקשר הסכם לחלוקת רווחים, ולכן התובעים זכאים לדעת מה הם הרווחים שצמחו ממכירת המשחק, ולקבל מהנתבעים את הנתונים הנדרשים לשם כך.
מקרה זה מדגים כי יזמות וכישרון שמגובים בחליפת מיילים במקום בהסכם ראוי, שווים כקליפת השום.
רוצים להישאר מעודכנים?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
