אם יש צורך להסביר מדוע חשוב לנסח כהלכה סעיפי קניין רוחני, אי תחרות וסודיות בהסכם מייסדים, הרי שפסק דין שניתן לאחרונה בת.א. 19700-10-18 ממחיש עניין זה.
באותו עניין התעוררה מחלוקת בין ארבעת מייסדיו של מועדון "שבלול ג'אז", וזאת לאחר ששניים מהמייסדים מכרו את מניותיהם בחברה שהפעילה את המועדון, ופתחו מועדון מתחרה בשם "טרמינל" אשר הופעל על ידי חברה בשם "שבלול תרבות ובילוי בע'מ".
בתביעה נטען להפרת הסכם המייסדים וביצוע עוולות מסחריות, בין היתר, עקב פתיחת המועדון המתחרה הנחזה להיות המועדון המקורי.
לאחר שבחן את הסכם המייסדים דחה בית המשפט את התביעה.
הסעיף בהסכם המייסדים אשר אמור היה להסדיר את רישום השם "שבלול ג'אז" כסימן מסחר, נוסח כהצהרת כוונת כללית ובלתי מחייבת. לא רק שנעדרה מההסכם התייחסות כלשהי ללוגו של המועדון, אלא שלא נקבעו שום הוראות פרטניות הנדרשות לשם רישום סימן המסחר, כגון קביעת המועד או זהות בעל המניות האחראי לכך. בפועל החברה אף זנחה את רישום סימן המסחר.
לכן נפסק כי ההתחייבות לרשום סימן מסחר לא הופרה על ידי מי מהמייסדים שפתחו מועדון מתחרה. כמו כן, המועדון החדש נשא שם שונה לחלוטין-"טרמינל". הכללתה של המילה "שבלול" בשם החברה המפעילה מאחורי הקלעים את מועדון ה-"טרמינל" ואשר אינה ידועה לקהל הרחב, אינה מהווה עוולה מסחרית.
אף את הטענה בדבר הפרת תניית אי התחרות דחה בית המשפט. נפסק כי תניית אי התחרות שנקבעה בהסכם המייסדים הוגבלה לפרק הזמן שבה מי מהמייסדים הינו בעל מניות או בעל תפקיד בחברה. היות שהמועדון המתחרה נפתח רק לאחר ששני המייסדים עזבו את החברה, לא הופרה תניית אי-התחרות.
הסכם המייסדים אמנם קבע כי ההתחייבות לשמירת סודות מסחריים תמשיך לחול לתקופה של חמש שנים לאחר עזיבת המייסדים את החברה, אלא שלא נעשה כל שימוש בסודות מסחריים של החברה. לכן גם טענה זו נדחתה.
נעיר כי מוטב היה שלא להגביל את ההתחייבות לשמירה על סודות מסחריים לתקופה של 5 שנים בלבד, שכן אלמלא הגבלה זו היה תוקף התחייבות זו לכאורה ארוך יותר על-פי דין.
רוצים להישאר מעודכנים?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
