האם חלה חובה לוודא כי רשות להשתמש ביצירה שבבעלות תאגיד, ניתנת ע"י הגורם המוסמך בתאגיד, או שאפשר להסתפק בקבלת הרשאה מבעל תפקיד כזה או אחר בתאגיד ?
כפי שעולה , יש לוודא קבלת הרשאה מהגורם המוסמך בתאגיד לתת אותה, שאם לא כן שימוש ביצירה תוך הסתמכות על הרשאה מגורם שאינו מוסמך, עלול להיחשב כהפרת זכות יוצרים.
פסק הדין עסק בתביעה שהגיש עיתון "הארץ" כנגד עיתון "ככר השבת" בטענה להפרת זכויות יוצרים ב-13 כתבות של "הארץ" שפורסמו ב"דה מרקר".
"ככר השבת" טענה להגנתה כי בין הצדדים שררה הסכמה בלתי כתובה, מכוחה הצדדים עשו שימוש הדדי זה בתכניו של זה. היא גם הגישה תביעה שכנגד שבה טענה כי ככל שלא תתקבל טענתה בדבר הסכם בהתנהגות לשימוש הדדי בתכנים, אזי על "הארץ" לפצותה בגין הפרת זכויות יוצרים ב-17 כתבות וצילומים שבבעלותה.
"הארץ" התגוננה מפני התביעה שכנגד, בין היתר, בטענה כי קיבלה רשות בדוא"ל מבעלי תפקידים שונים ב-"ככר השבת", לעשות שימוש בתכנים לגביהם נטען כי הפרה זכויות יוצרים.
ביהמ"ש קבע כי בין הצדדים נרקם בפועל הסכם שיתוף פעולה בהתנהגות, מכוחו השתמשו הצדדים, לאורך תקופה ממושכת של כ-6 שנים, ללא מחאה, זה בתכניו של זה. השימוש ההדדי נעשה ללא תשלום, ומבלי שמי מהצדדים קיבל מהגורם המוסמך בצד השני רשות להשתמש בתכנים. לכן התביעות ההדדיות נדחו.
הנקודה החשובה בפסק הדין היא הקביעה שאלמלא ההסכם בהתנהגות, היה נחשב השימוש בתכנים ללא הרשאה מאת הגורם המוסמך לתת הרשאה כזו, להפרת זכויות יוצרים.
נקודה נוספת שחשוב לשים לב היא ההתייחסות למה שתואר ע"י ביהמ"ש כדפוס של "הארץ" לבקש "רשות – כלאחר יד באמצעות הדוא"ל". עפ"י קביעת ביהמ"ש בקשת רשות כזו אינה עומדת בדרישת חוק זכות יוצרים לפיה יש לבקש ולקבל רשות מ"בעל הנכס".
לאור העובדה שחלק ניכר מהרשאות שימוש ביצירות כאלה ואחרות ניתנות היום על דרך השגרה באמצעות דוא"ל, וזאת במיוחד כשמדובר בשימושים ספציפיים או נקודתיים, חשוב לוודא כי הרשות ניתנת ע"י בעל הזכות או מי שהוסמך כדין מטעמו, ושהיקף השימוש ותנאיה מפורטים דיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף שלנו בפייסבוק קרמר ושות' משרד עורכי דין | Facebook
או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
