חברות פרטיות אינן מחויבות לפרסם נתונים אודות מחזוריהם הכספיים, ובד"כ מקפידות לשמור על סודיות נתונים מסוג זה. זאת, בשונה מחברות ציבוריות המחויבות בחוק לפרסם את מחזוריהם הכספיים ונתונים פיננסיים אחרים.
אך האם מחזור כספי של חברה פרטית מהווה "סוד מסחרי" כמשמעו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות?
בית המשפט קבע כי כלל לא בטוח שמדובר ב"סוד מסחרי", אלא, לכל היותר, ב"אינטרס כלכלי חלש יותר".
קביעה זו ניתנה במסגרת בקשה שהגישה חברה פרטית, לקיים דיון בכתב אישום שהוגש נגדה בעבירות של אי הגשת דין וחשבון בניגוד לפקודת מס הכנסה, בדלתיים סגורות, ולמתן צו איסור פרסום בנוגע לפרטים הנוגעים למחזוריה העסקיים שנזכרו בכתב האישום.
ביהמ"ש פסק כי מחזור כספי מהווה אמנם מידע עסקי שאינו נחלת הרבים, שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל ע"י אחרים ושניתן להניח כי חברות נוקטות באמצעים סבירים על מנת לשמור על סודיותו.
ואולם, על מנת שמחזור כספי ייחשב לסוד מסחרי יש להוכיח שסודיותו מקנה לחברה הפרטית יתרון עסקי על פני מתחריה.
במקרה שנדון החברה הפרטית לא הוכיחה כי חשיפת מחזוריה הכספיים תביא בהכרח לפגיעה בה ותקנה יתרון עסקי למתחריה.
קביעה זו ניתנה במסגרת הליך פלילי שבו ניתן משקל רב לעיקרון פומביות הדיון, כאשר הנתונים בדבר המחזורים העסקיים של החברה הפרטית, היו מצויים בידי המאשימה.
זאת, להבדיל מהליכים אזרחיים, שבהם נקודת המוצא היא שמידע מסוג זה אינו מצוי בחזקת הצד שכנגד (שאף עשוי להיות מתחרה עסקי), וכאשר הטלת חובה לגלותו כפופה גם למבחני הרלבנטיות.
לקריאת ההחלטה:
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף שלנו בפייסבוק קרמר ושות' משרד עורכי דין | Facebook
או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו