מוצר הנושא סימן מסחר הרשום בישראל, משווק באמצעות אתר בינלאומי. לקוחות פוטנציאלים בישראל יכולים לרכוש את המוצר באמצעות האתר. האם הדבר מהווה שימוש בסימן המסחר בישראל?
שאלה זו נדונה , לבטל את רישומו של סימן המסחר ARAMIS שהיה רשום בישראל ע"ש חברה זרה, בין היתר, בקשר למוצרי תוכנה.
מבקשת הביטול טענה כי בעלת הסימן לא עשתה כל שימוש בסימן בישראל ב-3 השנים שקדמו לבקשת הביטול, ולכן, בהעדר שימוש בישראל, יש לבטל את רישום הסימן בישראל.
בעלת הסימן הודתה כי מוצרי התוכנה שלה לא נמכרו בישראל ולא הותקנו אצל אף חברה ישראלית, אך טענה שהאתר שלה נגיש ללקוחות מכל מקום בעולם, כולל מישראל. לאור העובדה שלקוחות ישראליים יכולים לרכוש את מוצריה ולקבל את שירותיה בישראל באמצעות האינטרנט, מהווה הדבר שימוש בסימן בישראל ולכן אין לבטל את רישומו.
על מנת להכריע האם שיווק באמצעות האתר הבינלאומי מהווה שימוש בסימן בישראל, בחנה הפוסקת את מתכונת האתר ועד כמה הוא מכוון לקהל הישראלי.
נקבע כי האתר נעדר כל סממן או מאפיין הפונה באופן ממוקד לקהל הישראלי. האתר אינו בשפה העברית. בעמוד יצירת הקשר מופיעות כתובות דוא"ל לשלושה אזורי יעד שישראל אינה כלולה בהם. לא הוכח כי קיימת אפשרות ממשית לרכוש את המוצר באמצעות האתר ובוודאי שלא במטבע הישראלי.
לאור ממצאים אלו נפסק כי שיווק התוכנה באמצעות האתר אינו מהווה שימוש בישראל, ולכן הסימן הרשום בוטל.
קביעה זו אמנם ניתנה בהקשר של בקשה לביטול סימן מסחר רשום, אך עשויה להיות לה השלכה גם בהקשר של טענה להפרת סימן מסחר.
למשל, במקרה שבו אתר בינלאומי משווק גם לישראל מוצרים הנושאים סימן, המפר סימן מסחר שרשום בישראל. במקרה כזה, יצטרך בית המשפט לבחון את מתכונת האתר והאם הוא מכוון לקהל הישראלי.
אם ייקבע בדוגמא לעיל כי האתר פועל במתכונת שאינה מהווה שימוש בישראל, תדחה טענת ההפרה, שכן ההגנה שמעניק סימן המסחר הרשום הינה טריטוריאלית – חלה רק בטריטוריה שבה נרשם הסימן, במקרה זה מדינת ישראל. לכן, ללא קביעה כי השיווק באתר מהווה "שימוש בישראל", לא ניתן לקבוע כי סימן המסחר הופר.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף שלנו או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
