מאמרים של: גבריאל קרמר

חברות רבות משקיעות הון בפרסום באינטרנט וברשתות החברתיות. הן מעוניינות "לטרגט" לקוחות שמתאימים למוצרים ולשירותים שלהם. בדרך כלל החברות עוקבות אחרי הגולשים באינטרנט בעזרת "COOKIES" ומאתרות באמצעותן את העדפות המשתמש. האם מאגר נתונים אודות לקוחות, צרכי ההפצה הדיגיטליים הייחודיים שלהם, סוג הפרסום האפקטיבי ביותר עבורם ושטחי הפרסום המתאימים להם – מהווים סוד מסחרי?

בשאלה זו דן בית הדין לעבודה. באותו מקרה סמנכ"לית של חברת פרסום התפטרה, ולאחר פיטוריה פתחה עסק מתחרה. לפי הנטען,

כשאנו רושמים סימן מסחר אנו זוכים להגנה מפני שימוש באותו הסימן בתחום פעילותנו. מטרת ההגנה היא שחברה אחרת, אולי אפילו מתחרה שלנו, לא תבלבל ואף תטעה את הלקוחות שלנו. אולם, בעידן הטכנולוגי ובעזרת האינטרנט, קל יותר לשווק ולפנות לקהל לקוחות חדש. האם סימן המסחר שלי מגן עליי גם ביחס לקהל לקוחות שאני צפוי להתרחב אליו ולא רק לקהל הלקוחות שלי בפועל?

ענקית האינטרנט "בזק" יצאה בקמפיין למכירת שירותי אינטרנט הכולל הגנת סייבר בשם סמארט-נט. חברת Smartnet טענה כי בזק בקמפיין עשתה

שכירים רבים חולמים לפתוח עסק עצמאי ולהצליח בכוחות עצמם בתחום העיסוק שלהם. הדבר גורר לעתים מתחים עם המעסיק הקודם. מחלוקות רבות פורצות על רקע שימוש במידע סודי ופנייה ללקוחות או לספקים ע"י העובד לשעבר, כפי שקרה במקרה הבא.

חברה לממכר מוצרי צבע ייחודיים תבעה עובד שלה לשעבר, בין היתר, בטענה כי ניסה להתמנות במקומה כמפיץ בלעדי בישראל של

כגולשים באינטרנט אנו רגילים לנווט באופן טבעי בין אתרים בעזרת קישורים וכך להגיע במהירות למאגרי המידע המצויים ברשת. אך האם אותם משווקים ובעלי עסקים, הדואגים לנוחות הזאת שלנו כגולשים, מוגנים בחוק על פעולות אלו?

לא במקרה של "אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ". החברה המוכרת מפרסמת את מוצרי החשמל שהיא מוכרות באתר האינטרנט שלה בו היא

פעמים רבות צלמים מוצאים את עצמם בדילמה לגבי גבולות המותר ואסור בצילום. אחת השאלות השכיחות היא מתי צילום מהווה פגיעה בפרטיות. למשל, האם מותר לצלם בתוך בית פרטי?!

תשובה חלקית על שאלה זו ניתנה על-ידי בית המשפט בדיון שנערך בקשר לסרט "ילדי האשראם". מדובר בסרט תיעודי שנוצר ע"י