האם תאגידי ניהול זכויות יוצרים מחויבים בשקיפות מלאה כלפי האומנים שהם מייצגים?
פסק דין שניתן לאחרונה בביהמ"ש המחוזי (ת.א. 35652-02-22) משיב על כך בחיוב חד וברור.
במוקד ההכרעה עמדה עמותת עילם, המנהלת את זכויות המבצעים של מוזיקאים שהסמיכו אותה לפעול בשמם, וגובה עבורם תמלוגים מגופי שידור ועסקים.
קבוצת מוזיקאים שזכויותיהם מנוהלות על ידי העמותה – אך שאינם חברי עמותה – דרשו לקבל נתונים ומסמכים על פעילותה הכספית, ובהם פירוט הוצאות, שכר עובדים, קריטריונים לחלוקת תמלוגים, רשימת המוזיקאים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר ועוד.
עילם סירבה בטענה שאין להם זכות לפקח על התנהלותה, ולאחר הגשת התביעה הסכימה לחשוף חלק מהמסמכים "לפנים משורת הדין".
ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי בין הצדדים מתקיימים יחסי אמונאות, המטילים על עילם חובת גילוי ודיווח נרחבת כלפי האומנים שאת זכויותיהם היא מנהלת.
מדובר בחובה קוגנטית, שאינה מוגבלת למידע אישי על תמלוגים, אלא כוללת גם נתונים מקיפים על פעילות העמותה והוצאותיה. זאת, במטרה לאפשר לאומנים ביקורת ופיקוח אפקטיבי על התנהלות העמותה ולוודא שההוצאות אינן מכרסמות בהיקף התמלוגים המחולק ביניהם.
עוד נפסק כי עילם חייבת להבטיח זרימת מידע שוטפת לאומנים, בין במענה לפניות ובין בפרסום יזום.
בנוסף, הוכר חריג חשוב: אומנים רשאים להגיש תובענות עצמאיות לגילוי מסמכים בלבד, אם לא נמסרו להם, גם מבלי לתבוע פיצויים כספיים, לשם אכיפת חובת השקיפות.
הגשת תובענות כאלה תאפשר ביקורת על התנהלות העמותה ללא קשר לאפשרות להגיש נגדה גם תובענה כספית לאחר קבלת המסמכים.
משמעות פסק הדין נוגעת לכל תאגידי הניהול המשותף של זכויות יוצרים ומבצעים בישראל – ובהם אקו"ם, אשכולות, הפדרציה לתקליטים וקלטות והפי"ל. הם מחויבים בשקיפות, באחריות מוגברת ובדיווח מתמיד כלפי היוצרים, המפיקים והמבצעים.
שקיפות אינה מחווה של רצון טוב, אלא חובה שבדין.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו http://bit.ly/2K0Kcdj
