האם עובד בחברת סטארט-אפ, שסבור כי הוטעה בנוגע לסיכויי הצלחת החברה ולתנאי קבלת האופציות, רשאי לבטל את הסכם ההעסקה ולדרוש בעלות על הקניין הרוחני שיצר במהלך עבודתו?
פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה (פ"ה 50607-05-22) עוסק בשאלה זו, ומבהיר שיש הבדל מהותי בין אכזבה מצפיות לא ריאליות לבין עילת ההטעיה לפי חוק החוזים.
במקרה שנדון, התובע הועסק כמדען אלגוריתמים וחתם על הסכם העסקה שבו נקבע כי כל הקניין הרוחני שיפתח בתקופת עבודתו שייך לחברה.
לאחר כחצי שנה, על רקע מחלוקת בנוגע לתנאי הזכאות לאופציות – שלא עוגנו בהסכם העסקה מאחר שתוכנית האופציות טרם אושרה – היחסים עלו על שרטון. התובע יצא לחל"ת ביוזמתו, לא התייצב לשימוע ופוטר. בהמשך הודיע לחברה כי הסכם העסקה בטל מעיקרו בשל הטעיה ודרש לחדול משימוש בקניין הרוחני שיצר.
בית הדין דחה את התביעה וקבע כי לא הוכח שהחברה ניהלה מו"מ בחוסר תום לב או הטעתה את התובע. נקבע כי אכזבתו מכך שהסדרת האופציות התעכבה או מהתנאים בהם נדרש לעמוד לשם הזכאות, אינה מקימה עילת הטעיה.
הודגש כי התובע ניהל מו"מ אינטנסיבי לפני החתימה על הסכם העסקה, העיר הערות על טיוטות, התייעץ עם עו"ד ואף הקליט שיחות – עובדות המוכיחות שהבין היטב את ההסכם. גם אם נחל אכזבה, מדובר לכל היותר בטעות בכדאיות העסקה, שאינה נכללת בעילת ההטעיה.
עוד נקבע כי גם אם היתה החברה מפרה את התחייבותה לחתום על הסכם אופציות – דבר שלא הוכח – הפרה זו אינה מקנה לתובע את הזכות לבטל את הסכם ההעסקה. ההסכם יושם בפועל ע"י שני הצדדים והתובע קיבל משכורת עבור עבודתו. למעשה דווקא הנתבע היה זה שהפר את הסכם העסקה בכך שיצא לחל"ת באופן חד צדדי.
לפיכך נקבע כי הסכם ההעסקה נותר בתוקף והקניין הרוחני שפותח בתקופת העבודה נשאר בבעלות החברה.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו http://bit.ly/2K0Kcdj
