כשחושבים על זכויות יוצרים בספר בד"כ חושבים על הטקסט עצמו. אבל לא רק הטקסט מוגן, אלא גם העיצוב הגרפי של הספר וכמובן האיורים הכלולים בו, אם ישנם. אבל מה כולל העיצוב הגרפי ומי בעל זכויות היוצרים בו? ומה קורה כשהמחבר של הספר והמעצבת הגרפית מסתכסכים? האם רשאי המחבר להוציא מהדורה שניה של הספר עם העיצוב הגרפי המקורי ולערוך בו שינויים?
בשאלות אלה דן ביהמ"ש (מיום 28/09/2022).
הספר המדובר כלל טקסט בנושא זוגיות ומיניות שהמחבר כתב, והיה רווי באיורים ובאלמנטים עיצוביים אחרים שהמעצבת הגרפית איירה ועיצבה, וכן בצילומים ובתמונות שלוקטו ממקורות שונים.
ביהמ"ש קבע כי העיצוב הגרפי של הספר מהווה יצירה אומנותית. לפי פסק הדין העיצוב הגרפי של הספר כולל בחובו את עיצוב עמודיו הפנימיים, את עיצוב הכריכה ואת עיצוב הטקסט. במקרה הנדון פעולות העיצוב כללו "קליגרפיה, בחירת פונטים, צבע, הדגשות וגודל האותיות; עימוד ואופן מיקום, שיבוץ ופריסת הטקסט ברחבי העמוד; עיצוב הכותרות והכריכה; עיטורים רבים ששובצו ברחבי הספר; בחירת מיקומם של האיורים ושילובם בטקסט; בחירת התמונות והצילומים שיופיעו בספר לרבות אופן מיקומם; ועוד".
בקיצור, כל ההיבטים שמעבר לתוכן המילולי.
במקרה הנ"ל נקבע כי לא קיים הסכם בין המחבר לבין המעצבת הקובע כי זכויות היוצרים בעיצוב הגרפי שייכות למחבר, ולכן, על-פי ברירת המחדל הקבועה בסע' 35(א) של חוק זכויות יוצרים, זכויות היוצרים בעיצוב הגרפי שייכות למעצבת. קביעה זו חלה גם לגבי האיורים שאיירה המעצבת.
לעומת זאת, בכל הקשור לתוכן המילולי של הספר, שאותו כתב המחבר, הרי שהמחבר בלבד הוא בעל זכויות היוצרים בו.
ביהמ"ש קבע כי המעצבת הגרפית נתנה למחבר רישיון משתמע להדפיס ולהפיק מספר בלתי מוגבל של הספר המעוצב, אך זאת בתנאי שמדובר בעותקים זהים לספר המעוצב כפי שנשלח אליו ע"י המעצבת.
בפועל, המחבר פרסם מהדורה שניה של הספר תוך שביצע שינויים בעיצוב הגרפי שלא על דעת המעצבת. שינויים אלה נעשו מבלי שהמחבר שילם למעצבת את התמורה המוסכמת שהתחייב לשלם לה עבור המהדורה הראשונה, ומבלי שבכלל שילם לה עבור המהדורה השנייה שפורסמה שלא על דעתה. בנוסף, המחבר השמיט את שמה של המעצבת מהמהדורה השנייה של הספר, ובכך הפר את זכותה המוסרית.
מעבר להוצאת המהדורה השנייה, המחבר העמיד לרשות הציבור באינסטגרם, חלק מהיצירות האומנותיות שיצרה המעצבת ושנכללו בספר. ביהמ"ש קבע כי הרישיון המשתמע שהמעצבת נתנה למחבר לא כלל שימוש באינסטגרם, ולכן העמדת היצירות באינסטגרם מהווה הפרת זכויות יוצרים.
המחבר חויב לשלם למעצבת פיצויים בסך 60,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים והזכות המוסרית. הוא גם חויב לתקן את המהדורה השנייה באופן שבו יינתן בה קרדיט למעצבת כפי שניתן לה במסגרת המהדורה הראשונה, לאסוף את עותקי המהדורה השנייה אשר טרם נרכשו ע"י לקוחות ולבצע בהם תיקון ע"י הוספת קרדיט למעצבת ולפרסם הבהרה ברורה ובולטת בחשבון האינסטגרם שלו, בנוגע לחלקה של המעצבת בעיצוב המהדורה השנייה.
ככה זה כשעובדים ללא חוזה מסודר ומשאירים לביהמ"ש לקבוע מה היו או לא היו ההסכמות בין הצדדים, איזה רישיון ניתן אם בכלל, ומה היו תנאיו ומגבלותיו.
לאור היקף הנושאים העשויים להיחשב חלק מהעיצוב הגרפי של ספר, לא ניתן להקל ראש בהשלכות הפוטנציאליות של פסק הדין על התקשרויות בין מחברים לבין מאיירים או מעצבים גרפיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף שלנו בפייסבוק קרמר ושות' משרד עורכי דין | Facebook
או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
