עירייה מקרינה סרטים במקומות ציבוריים ללא קבלת רשות מבעלי הזכויות בסרטים. לטענת העירייה הדבר נעשה באופן חד פעמי ולמטרות חברתיות. האם מדובר בהפרת זכויות היוצרים או שמא עומדת לעירייה הגנת "שימוש הוגן"?
שאלה זו נדונה בפסק הדין שניתן בת.א. 14839-05-20 (15/07/2024).
את התביעה הגיש תאגיד תל"י המנהל את זכויות היוצרים של התסריטאים והבמאים בישראל, כנגד עיריית פ"ת. לטענתו העיריה הקרינה בפומבי, ללא רשותו, 3 סרטים ישראליים שונים המנוהלים ברפרטואר תל"י.
סרט אחד הוקרן במרכז הנוער בעיר, ואילו שני סרטים נוספים, בעלי אופי דוקומנטרי, הוקרנו באודיטוריום העירוני. הסרטים הוקרנו במועדים שונים.
לגבי הסרט שהוקרן במרכז הנוער, ששמו "פלאפל אטומי", נקבע כי הסרט הוקרן בפני מספר קטן מאוד של בני נוער, כחלק מפעילות חברתית שהעירייה מקיימת עבור בני נוער בשכונה שבה בוצעה ההקרנה. ההחלטה להקרין את הסרט היתה של מנהל מרכז הנוער, ולא הופק מההקרנה רווח כלכלי כלשהו. לאחר הקרנת הסרט הכינו בני הנוער פלאפל וקיימו דיון בנושא הסרט ומהותו.
לאור האמור, קבע בימ"ש כי מדובר בשימוש שלא למטרות רווח שנועד לשם קידום תכלית חברתית חשובה, ולכן עומדת לעירייה הגנת "שימוש הוגן" והתביעה לפיצויים בגין הקרנת סרט זה נדחתה.
לגבי הסרטים ששודרו באודיטורים נקבע כי הם נערכו במסגרת תוכנית "תרבות ובילויים" שיזמה העירייה. ההקרנות היו פתוחות לקהל הרחב והעירייה גבתה תשלום עבור הכניסה. נפסק כי מדובר בהקרנה מסחרית המיועדת לקהל צופים גדול באופן הפוגע בשוק הפוטנציאלי של הסרטים. לכן לא עומדת לעירייה הגנת "שימוש הוגן" ביחס להקרנות אלה.
חרף העובדה שהעירייה הקרינה באודיטריום שני סרטים שונים, כלומר שתי יצירות נפרדות, אשר כל אחת מהן הוקרנה במועד אחר ובפני קהל אחר, קבע ביהמ"ש כי מדובר בהפרה אחת, ופסק את הפיצוי הסטטוטורי המקסימלי הקבוע בחוק בגינה.
לדעתנו, לנוכח הממצאים, היה מקום לראות בכל אחת מההקרנות הפרה נפרדת, שכל אחת מהן מזכה בפיצוי נפרד ולא מסכת אחת של מעשים, כפי שנפסק.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו http://bit.ly/2K0Kcdj
