תשובה חלקית על שאלה זו ניתנה על-ידי בית המשפט בדיון שנערך בקשר לסרט "ילדי האשראם". מדובר בסרט תיעודי שנוצר ע"י מי שבתקופת ילדותו חי בכת בה היו חברים הוריו. באמצעותו הסרט ביקש יוצר הסרט לרפא את הצלקות שהותירה בו הכת, ולחשוף את המתחולל בה. הסרט כלל צילומים של פגישות מרובות משתתפים, בנוכחות הגורו של הכת, אשר צולמו בתוך בתים פרטיים. בעלי הבתים הפרטיים ביקשו צו מניעה שיאסור לשלב בסרט את קטעי הצילום שצולמו בבתיהם הפרטיים, בין היתר, בטענה לפגיעה בפרטיותם.
בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק לפיו הקטעים שבהם נראים הבתים הפרטיים הם קצרים, אינם מתמקדים בבתים עצמם, צולמו במהלך מפגשים מרובי משתתפים וקשה להבחין בפרטים מזהים ייחודיים שמאפשרים לקשר בין הבתים לבעליהם או לזהות את הבתים זיהוי ייחודי.
הנסיבות של המקרה הנ"ל הן חריגות ולא ניתן להסתמך עליהן בכל מקרה ומקרה.
אז אם בידכם צילומים שצילמתם בבתים פרטיים וששווים פרסומם לדעתכם – מומלץ בכל מקרה לקבל אישור מבעלי הבתים ע"מ למנוע אי נעימות ומחלוקות מיותרות.
רוצים להישאר מעודכנים ומוגנים?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
