כגולשים באינטרנט אנו רגילים לנווט באופן טבעי בין אתרים בעזרת קישורים וכך להגיע במהירות למאגרי המידע המצויים ברשת. אך האם אותם משווקים ובעלי עסקים, הדואגים לנוחות הזאת שלנו כגולשים, מוגנים בחוק על פעולות אלו?

לא במקרה של "אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ".

החברה המוכרת מפרסמת את מוצרי החשמל שהיא מוכרות באתר האינטרנט שלה בו היא הציבה, בפירוט של כל מוצר ומוצר, קישורים (לינקים) המובילים להוראות היצרן המתורגמות לעברית. על פניו פעולה הגיונית ואף מבורכת.

הבעיה החלה כאשר חברה מתחרה – חברת K.S.P. – הבחינה כי מדובר בתרגום שלה שהיא יצרה עבור מוצרי חשמל זהים אותם היא משווקת גם. החברה, מיותר לציין, לא ראתה בעין יפה את העובדה שנעשה שימוש בלתי מורשה בתרגום שלה והגישה תביעה בטענה להפרת זכויות יוצרים בתרגום.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי התרגום הינו יצירה מוגנת וכי הצבת קישורים לתרגום נחשב כהעתקת התרגום – פעולה המהווה הפרת זכויות יוצרים.

אין ספק שקביעה זו מעוררת סימני שאלה רבים.

כל קישור הרי מוביל לתוכן שבד"כ הינו מוגן. אז מתי קישור ייחשב לגיטימי ומתי הוא יהווה הפרה של זכויות יוצרים?  

בארה"ב למשל נזהרים מאוד לקבוע שקישור מהווה הפרה ולמעשה קבע ביהמ"ש הפדרלי בניו יורק כי אפילו קישור המוביל לנכס דיגיטלי פרטי -גוגל דרייב למשל- לא מהווה כשלעצמו הפרת זכויות יוצרים. באירופה הלכו בקו זהה וביהמ"ש האירופי קבע כי כל קישור לאתר אינטרנט אשר פתוח לציבור הרחב ( לא מחייב סיסמא ומשתמש) לא ייחשב הפרת זכויות יוצרים.

בארץ, כאמור לעיל, ביהמ"ש פסק אחרת, ופסיקה כזאת, ככל שתהיה תקדימית, עלולה לפגוע בנוחות וחופש הניווט באינטרנט, וליצור חוסר וודאות לגבי גבולות המותר ואסור.

נשמח לשמוע מניסיונכם, דעתכם ואיך אתם רואים קישור בעולם האינטרנטי

לעיון ב (נלקח מנט המשפט)

רוצים להישאר מעודכנים ומוגנים?

הצטרפו ל