לא צריך דמיון מפותח כדי להבין את פוטנציאל הנזק העצום העלול להיגרם ליזמים או למשקיעים, המגלים בוקר בהיר אחד כי הקניין הרוחני במיזם שלהם, אינו של המיזם אלא של צד שלישי ממנו נגזל.
חוקרת שעבדה בטכניון התקשרה עם יזמים בהסכם להקמת מיזם העוסק במציאות רבודה. הרעיון היה שהחוקרת תעניק למיזם את הבסיס הטכנולוגי, ואילו היזמים יעניקו למיזם את הבסיס הפיננסי. לימים, החוקרת תבעה את היזמים בטענה כי לא היתה שותפה במיזם אלא עובדת, ודרשה לקבל תשלומים שונים בגין שכר וזכויות סוציאליות. התביעה נדחתה. מעבר לעובדה שהראיות הצביעו על כך שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, הסתבר כי המיזם נדון מראש לכישלון, שכן הבסיס הטכנולוגי שהתובעת הביאה למיזם לא היה שלה, אלא נלקח על ידה, שלא כדין, מהטכניון.
מקרה זה מדגיש את הצורך לברר, לוודא ולהסדיר מראש את שאלת הבעלות בקניין הרוחני העומד במוקד מיזמים למיניהם, וזאת לצד הסדרה ברורה של טיב היחסים בין הצדדים.
לעיון (נלקח מ"נט המשפט")
רוצים להישאר מעודכנים ומוגנים?
מוזמנים להצטרף .
