טלפון: 03-7741417 |  מייל: office@kremerlaw.co.il | שד' שאול המלך 35, תל-אביב

  • Facebook
קרמר ושות' משרד עורכי דין
  • הבית
  • אודות
  • תחומי עיסוק
  • בלוג
  • בתקשורת
  • צור קשר
  • English
  • הבית
  • אודות
  • תחומי עיסוק
  • בלוג
  • בתקשורת
  • צור קשר
  • English
קרמר ושות' משרד עורכי דין
  • הבית
  • אודות
  • תחומי עיסוק
  • בלוג
  • בתקשורת
  • צור קשר
  • English
  • הבית
  • אודות
  • תחומי עיסוק
  • בלוג
  • בתקשורת
  • צור קשר
  • English
עובד שחתם ושכח והמעסיק שהחתים וזכר

עובד שחתם ושכח והמעסיק שהחתים וזכר

ספטמבר 14, 2017 אין תגובות גבריאל קרמר

מכירים את הסיפור על העובד שאהב את מקום עבודתו בכל מאודו. שראה בעבודה -בית, ובמעסיק – אבא. שקם כל בוקר במרץ וראה את עצמו בר מזל לעבוד בעבודה שמעשירה גם את נפשו וגם את כיסו. שהיה לו הספֶּק של עשרה עובדים ורעב של עשרים. שהכיר את העסק לפני ולפנים – הכיר באופן אישי את כל הלקוחות ואת כל הספקים וידע מה הם אוהבים ומה הם צריכים, מה הם נותנים ומה הם מקבלים. שכל הזמן תרם רעיונות חדשים. שמצא פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות. שהתביית כמו לייזר על כל יעד. שפעל ללא לאות לפיתוח העסק וסגר עסקאות חלומיות. שהתקדם כמו מטאור מתפקיד ניהולי אחד למשנהו וסומן כ"דבר הגדול הבא".

אז זהו. יום אחד נגמר לו. הרגיש שמיצה את עצמו. החליט לעזוב. נמאסה עליו השגרה. רצה לראות פרצופים חדשים. נכון שהוא קצת נפגע מכך שהבעלים אמר לו (ברגע של לחץ) שהשתן עלה לו לראש ושכדאי לו לחזור לפרופורציות, אבל לא בגלל זה החליט לעזוב. גם הכישלון הטוטלי של העסקה עליה המליץ הכאיב לו מאוד, אבל גם לו מותר לטעות. וחוץ מזה לא עוזבים בית ומשפחה בגלל כישלון אחד.
 
המחשבה שלא יצליחו להסתדר בלעדיו ושינסו לשכנע אותו להישאר על ידי כל מיני פיתויים, אמנם מילאה אותו סיפוק, אבל לא הרצון לסחוט עוד הטבות מהמעסיק הניע אותו. הוא באמת ובתמים רצה לסיים פרק מוכּר ולפתוח פרק חדש. כל רצונו היה להתעורר שוב עם ברק בעיניים ורצון לבלוע את העולם מחדש. אך הוא ידע שבמקום עבודתו הנוכחי זה כבר לא ייקרה, והחליט לעזוב. סופית.
 
אבל רגע לאן ימשיך מכאן?! אולי יקבל על עצמו את התפקיד הבכיר שהציעו לו באופן דיסקרטי המתחרים של החברה, ושחיכו להנהון קל מצדו כדי "לחטוף" אותו כמו לחמנייה טרייה (רק פסיכי יסרב להצעה מפתה כזו)?! או אולי יגשים חלום ישן ויקפוץ סוף סוף למים העמוקים. יפתח עסק משלו ויביא בשורה חדשנית לענף בו עבד. יממש את הרעיון המהפכני שהגה לפני כשלוש שנים ושנצר מאז בליבו. זה הרי תמיד היה החזון האמתי שלו – להנהיג אנשים בעסק משל עצמו ולהנחיל רעיון חדש שיכול להקל על חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. להגשים את ייעודו בחיים על-פי ערכיו ודרכו. יש לו את כל הכלים להצליח. כסף, ידע, ניסיון, קשרים, רעיון פורץ דרך וחזון. נותר רק לפעול…
 
מרגע שהפור נפל לא הפסיקו אצלו הפרפרים בבטן. האם הוא עושה את הדבר הנכון?! כיצד יגיבו מנהליו כשיודיע להם שזהו, זה נגמר, הוא עוזב לטובת עסק משל עצמו (חיוך עלה של שפתיו כשדמיין את הפרצופים הנדהמים). כל כך אוהבים אותו כאן, תמיד פרגנו לו ועזרו לו. לימדו אותו את כל התורה. נתנו בו אמון. בטח גם הפעם יאחלו לו בהצלחה, ואולי אפילו יעזרו לו בדרכו החדשה.
 
ראה לעיני רוחו את טקס הפרידה היפה שיערכו לכבודו. עם האישה והילדים לצדו. משהו צנוע עם נאומי תודה, מילים חמות, בורקסים ותעודת הוקרה בסיום. אולי אפילו ידאגו שהיח"צנית של החברה תשרבב צילום מהטקס לידיעה בעיתון שבה יזכירו את תרומתו. בכל זאת עבד כאן 21 שנים.

דבר אחד נשכח מלבו: פעם, לפני הרבה מאוד שנים, כשרק החל את דרכו בחברה, משהו החתים אותו על תנית אי-תחרות ושמירה על סודיות. המדובר היה במסמך קצר שכלל התחייבות מצדו שלא לעבוד או להקים עסק המתחרה בחברה, וזאת לתקופה של שנתיים מתום תקופת עבודתו בה. בשעתו, כשהיה צעיר יותר וחסר מחויבות כלשהי, נראה מסמך זה כחסר חשיבות בעיניו, ולא היווה חסם מבחינתו לממש את רצונו העז להתחיל לעבוד בחברה כל כך מפורסמת ומצליחה. אחרי הכול, מהי התחייבות ערטילאית ועתידנית שלא להתחרות בחברה, לעומת השגת מקום עבודה מסודר ומבטיח בהווה, ועוד כזה שכל בן אדם חולם לעבוד בו?!
הוא שכח את המסמך עליו חתם כשהיה בן 24, אבל המעסיק זכר גם זכר את המסמך ודרש ממנו לכבד את התחייבותו ולהימנע מלהתחרות בחברה. דרישת המעסיק אך הגבירה את נחישותו לעזוב לאלתר את מקום העבודה, ולצאת לדרך החדשה. גם המעסיק לא וויתר.

ידו של מי תהיה על העליונה?!

בד"כ, בסיפורים מהסוג הזה אין טובים או רעים. ישנו, מצד אחד, עובד שרוצה בסך הכול להתקדם בחיים ולהמשיך להתפתח ולצמוח. ומצד שני ישנו מעסיק שרוצה להבטיח שהעובד לא ינצל את הידע שצבר אצלו בצורה שתפגע בעסק שלו. נכון שלעתים עזיבת עובד מתרחשת על רקע משקעים אישיים או אכזבות, ולעתים הודעת העזיבה מפתיעה את המעסיק, ומולידה אצלו תחושה (סובייקטיבית) של מעין "בגידה" או כפיות טובה מצד העובד. אלו "רעשי רקע" בלבד, ובשורה התחתונה יש לבדוק האם ישנה הצדקה להגבלת עיסוקו של העובד.

בעיקרון, חופש העיסוק של עובד, בכיר ככל שיהיה, לא יוגבל אפילו אם חתם על התחייבות מצדו להימנע מתחרות. כך, למשל, הגבלת עיסוק שכל מטרתה היא למנוע תחרות מצד העובד איננה חוקית ולא יהיה לה כל תוקף, והמעסיק יצא וידו על התחתונה. כדי לתת להגבלת עיסוק תוקף, יש לבחון האם מתקיימת הצדקה לכך. לצורך זאת יש לבחון אם מתקיימות איזה מהנסיבות הבאות (לא מדובר ברשימה סגורה של מקרים):
סוד מסחרי – ניתן להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו להשתמש שלא כדין ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם. ואולם, סוד מסחרי אינו "מילת קסם". על המעסיק להוכיח את קיומו ולפרט מהו (יש להצביע, למשל, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'). ידע וניסיון שצבר עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו, והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו. עובד אינו צריך "למחוק" מזיכרונו את כל הידע והניסיון שצבר בעבודתו הקודמת אף אם הוא עושה בהם שימוש בעסק פרטי שפתח או כאשר הוא עובר לעבוד במקום עבודה חדש.
 הכשרה מיוחדת – אם המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד, ובעקבות זאת העובד התחייב לעבוד אצלו לפרק זמן מסוים, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת. ואולם, אם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק רשאי להגבילו.
תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק – אם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעביד, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק.
חובת אמון – בין העובד לבין מעסיקו קיימים יחסי אמון. זוהי חובה שעוצמתה מוגברת ביחסי עבודה, והיא חלה הן בתקופת העסקה והן בסיומה, שאז היא קשורה לנורמות המצופות מעובד בכל הקשור לנושא התחרות עם מעסיקו הקודם. מדובר בחובה עצמאית שחלה על העובד גם אם אין לה אזכור מפורש בחוזה העבודה שלו.
לסיכום, לפני הגבלת זכותו של עובד לעבוד בעסק המתחרה במעסיק או לפתוח עסק מתחרה משל עצמו, יש לבחון האם הייתה הסכמה חוזית של העובד שלא להתחרות במעסיקו. במידה וישנה התחייבות כזו יש לבחון: האם קיים סוד מסחרי; האם ניתנה לעובד הכשרה מיוחדת; האם ניתנה תמורה מיוחדת בתמורה להימנעות העובד מתחרות; האם יחסי האמון מיוחדים מצדיקים הגבלת עיסוק בנסיבות הקונקרטיות; גם אם יינתן תוקף לתניה המגבילה עיסוק, הדבר ייעשה באופן סביר ומידתי מבלי לחרוג אל מעבר פרק הזמן הנדרש.  

אולי יעניין אותך גם

כמה כסף עולה שם מתחם גנרי "חזק", והאם אפשר להגן על...
האם זה באמת קשה לתת קרדיט
על האבחנה בין בעל האמצאה לבין בעל הפטנט...
אחריותן של הוצאות ספרים לפרסום יצירות מפרות...
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

רשמו את המייל שלכם וקבלו חדשות מהפסיקה 

פוסטים אחרונים

חוק העיצובים החדש – הקץ לחיקויים?!

ספטמבר 4, 2018 אין תגובות

בשורה חדשה למעצבות ולמעצבים לאחרונה (07/08/18) נכנס לתוקף חוק חדש המביא בשורה

קרא עוד »

שימוש בחוק עשיית עושר ולא במשפט לצורך מניעת תחרות בלתי הוגנת

דצמבר 10, 2017 אין תגובות

מבוא השינויים הטכנולוגיים המהירים של השנים האחרונות, הגילויים והתגליות הרבים המתחוללים בענפי

קרא עוד »

הגנה על ביטויים וסיסמאות פרסום באמצעות רישומם כסימני מסחר

נובמבר 15, 2017 אין תגובות

השימוש המסחרי ההולך וגובר בשנים האחרונות בביטויים קצרים הן כסימני מסחר  המצביעים

קרא עוד »

על האבחנה בין בעל האמצאה לבין בעל הפטנט

אוקטובר 20, 2017 אין תגובות

אחת ממטרותיו של חוק הפטנטים הינה לעודד פיתוחן של אמצאות שהינן חדשניות,

קרא עוד »
קטגוריות
  • ראשי
ארכיון
  • ספטמבר 2018
  • דצמבר 2017
  • נובמבר 2017
  • אוקטובר 2017
  • ספטמבר 2017
  • אוגוסט 2017
  • יוני 2017
  • מאי 2017
  • אפריל 2017
תגיות
הפרת זכויות יוצרים הפרת עיצוב חוק העיצובים חיקויים קניין רוחני רישום עיצוב
עקבו אחרינו:
  • Facebook
  • Twitter
  • Google+
  • YouTube
  • LinkedIn

לפניות ניתן ליצור קשר:

הצטרפו אלינו בפייסבוק

קרמר ושות’, משרד עורכי-דין | טלפון 03-7741417 | פקס 03-7169841 | שד’ שאול המלך 35, תל-אביב | office@kremerlaw.co.il

האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. חלק מן התמונות המופיעות באתר צולמו על ידי ניצן הפנר

בנייה ועיצוב האתר: רוני בורר – המרכז לעיצוב עצמאי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן