אחת ההחלטות הראשונות והחשובות של כל עסק היא לבחור את שמו המסחרי. שם מסחרי "טוב" הוא כזה שמאפשר ללקוחות לזהות את העסק ולהבדיל בינו לבין מתחריו. למשל, "קסטרו" לבגדים או "Apple" למחשבים. אלו הם שמות בעלי אופי מבחין. שמות כאלו יזכו להגנת החוק וניתן יהיה לרשום אותם כסימן מסחר וליהנות מבלעדיות בהם.
בעוד שהחוק מעודד עסקים לאמץ לעצמם סימני מסחר בעלי אופי מבחין על ידי כך שהוא מעניק הגנה לשמות כאלו, הוא גם שולל הגנה משמות מסחריים שאך מצביעים על סוג הסחורה או השירות שהעסק מציע. למשל, המילה "בגדים" לא תזכה להגנה בקשר למכירת מוצרי אופנה, והמילה "מחשבים" לא תזכה להגנה בקשר למכירת "מחשבים". אלו הם שמות גנריים וככאלו הם חייבים להישאר חופשיים לשימוש כלל העוסקים בענף הרלוונטי. שמות כאלו לא ניתן לרשום כסימני מסחר והחוק לא ייתן לשום עסק בלעדיות בהם.
רישום שם מתחם לעומת זאת אינו כרישום סימן מסחר. אין כל איסור לרשום שם מתחם גנרי שתחת אכסנייתו – אתר אינטרנט, יימכרו מוצרים או שירותים מהסוג ששם המתחם הגנרי מצביע עליהם. כל אדם יכול לרשום על שמו שם מתחם המורכב ממילה גנרית, אליה תתווסף סיומת אינטרנטית מתאימה כלשהי (כגון: com, co.il, net וכד'), ולהפעיל אתר אינטרנט תחת שם מתחם זה. הפעלת אתר אינטרנט הפועל תחת שם מתחם גנרי עשוי להבטיח תנועה ערה של לקוחות הפונים אל האתר מתוך מחשבה ששם יימצאו את סוג הסחורה או השירות ששם המתחם הגנרי מצביע עליהם. יחד עם זאת, רישום שם מתחם אינו מקנה זכות קניין, אלא אך ורק את הזכות להשתמש בשם המתחם למשך תקופת רישומו. זאת בניגוד לסימן מסחר רשום המהווה קניין לכל דבר ועניין, כך שבעלים של סימן מסחר רשום גובר על מי שנרשם כמחזיק בשם מתחם שהינו זהה או דומה מאוד לסימן המסחר הרשום. ואולם, כשמדובר בשם מתחם בעל אופי גנרי (שממילא לא ניתן לרשום כסימן מסחר), הרי שעצם השליטה הבלעדית בו מקנה יתרון מסחרי אדיר למחזיק בו. יתר על כן, בעוד שבזירת המסחר הפיזית יכולים אינספור עסקים להשתמש באותו שם גנרי מבלי שאחד מהם יוכל למנוע מהשני שימוש כזה, הרי שבזירת האינטרנט די שעסק אחד "יתפוס" שם מתחם גנרי על מנת שעסקים המתחרים בו לא יוכלו למכור מוצרים או שירותים תחת אותו שם מתחם. עוסק זה יכול לחדש שוב ושוב את רישום שם המתחם לפרק זמן מצטבר בלתי מוגבל, ולהמשיך בניצול היתרונות התחרותיים הנובעים מכך.
היתרונות שפורטו לעיל מהווים את הסיבה שבגללה שמות מתחם גנריים הינם הפופולריים והמבוקשים ביותר ברשת האינטרנט, והזכות להחזיק בהם נמכרת תמורת סכומי עתק. בראש הרשימה עומד אתר sex.com שנמכר בשנת 2010 תמורת 13 מיליון דולר, אחריו hotels.com תמורת 11 מיליון דולר, השלישי fund.com תמורת כ-10 מיליון דולר. בהמשך הרשימה, המורכבת כולה משמות גנריים מובהקים שאינם כשירים לרישום כסימן מסחר, מופיעים, בין היתר, גם השמות beer, diamond, toys, casino, clothes, software, pizza, vodka, shop ועוד ועוד. הרשימה המלאה מופיעה כאן.
פסק דין פדרלי שניתן לאחרונה בארה"ב בפרשת אתר booking.com נותן רוח גבית לרישום ושימוש בשמות מתחם הכוללים רכיב גנרי, ומעניק להם הגנה. באותו עניין ביקש אתר האינטרנט הנ"ל, העוסק בהזמנה מקוונת של טיסות ולינות בבתי מלון ברחבי העולם, לרשום על שמו מספר סימני מסחר הכוללים את שם המתחם שלו, ובכללם שם המתחם כשלעצמו (ללא כל עיצוב). רשם סימני המסחר בארה"ב דחה את הבקשות בנימוק לפיו מדובר בשם מתחם גנרי שמשמעותו בעיני הצרכנים היא בעיקר כהזמנה אונליין של כרטיסי טיסה ומקומות לינה, ואשר אינו מצביע על מקור השירות.
האתר פנה לבית המשפט על מנת לשנות את החלטת רשם סימני המסחר. בית המשפט הפדרלי בארה"ב קיבל את התביעה (בחלקה) והורה על רישום שם המתחם booking.com כסימן מסחר בקשר להזמנת מקומות לינה בבתי מלון. בית המשפט קבע כי יש להתייחס אל שם המתחם כמכלול. המילה booking פירושה הזמנה, והמילה com מצביעה על כך שהשרות ניתן דרך האינטרנט. שילוב המילים יוצר סימן תיאורי שיהיה ראוי להגנה באותם המקרים שבהם יוכח כי רכש אופי מבחין. בית המשפט קבע כי על-פי הראיות שהציג האתר, הציבור רואה את הביטוי booking.com לא כסוג של שירות, אלא כמקור של שירות המזוהה עם החברה המפעילה את האתר.
קביעה מעניינת של בית המשפט היא כי הוכח בפניו שצרכנים רואים בשמות מתחם מותגים המקושרים לישות מסוימת, ולאו דווקא שמות כלליים המתייחסים לסוג של מוצרים או שירותים. כיוון שהמסחר המקוון בסחורות ובשירותים הולך ותופס נפח משמעותי יותר ויותר בעידן האינטרנט, קיים דווקא אינטרס צרכני במתן הגנה של סימן מסחר רשום לעסקים המציעים טובין ושירותים מקוונים, והממתגים את העסק בהתבסס על שם המתחם שלהם.
בעבר נדונה גם בישראל בקשה לרישום שם המתחם booking.com (לא מעוצב) כסימן מסחר. הבקשה נדחתה בין היתר בהסתמך על דוגמאות מהפסיקה האמריקאית אשר קדמה לפסק הדין הפדרלי שהוזכר לעיל. הנימוק לדחיית הבקשה היה כי המילה "Booking", מצביעה במישרין על השירות הניתן. כך גם נפסק בארץ לגבי רישום שם המתחם "hotels.co.il" כסימן מסחר, בין היתר, בקשר להזמנת לינות בבתי מלון, תוך שנקבע כי הוספת סיומת גנרית"co.il" למונח או למילה בעלת אופי גנרי שלא ניתן היה לרשמה כסימן מסחר, לא הופכת את המלה או המונח לבעל אופי מבחין, ולכן גם הצירוף בכללותו לא יהיה כשיר לרישום.