הפרת זכות יוצרים בשיר יכולה להתרחש גם במהלך מופע פומבי חי, שבו הזמר המשתתף במופע טוען, קבל עם ועדה, כאילו הוא היוצר האמיתי של שיר שהוא מבצע במופע, כאשר בפועל את השיר יצר אדם אחר.
כך עולה .
התיק עסק בתביעה שהוגשה ע"י יוצר כנגד זמר, בטענה שבמהלך מופע פומבי חי ששודר ע"י הזמר בדף הפייסבוק שלו, ייחס לעצמו הזמר את יצירת השירים שהתובע יצר בכלל, ואת יצירת שיר מסוים, בפרט.
לטענת התובע הנתבע אף עוול כלפיו בלשון הרע, שכן דברי הנתבע במופע התייחסו מפורשות לתובע והציגו את התובע, בין היתר, כמי שגנב את יצירותיו של הנתבע תוך ניצול תמימותו.
ביהמ"ש קיבל את התביעה הן בעילה של הפרת זכות היוצרים המוסרית של התובע בשיר, והן בעילה של לשון הרע.
לצורך הכרעה בטענת התובע כי הוא היוצר האמיתי של השיר ולא הנתבע, התייחס ביהמ"ש לעובדה שהתובע רשום באקו"ם כיוצר השיר.
נקבע כי לרישום בספרי אקו"ם מעמד ראייתי וכי הדעת נותנת שאדם שטורח לרשום עצמו כבעלים של יצירה באקו"ם, עושה כן משום שהוא המחבר של היצירה. העובדה שהנתבע לא פעל במשך שנים ארוכות כנגד רישום התובע כבעלים של היצירה באקו"ם, למרות שידע על רישום זה, מחזקת מסקנה זו.
בהתייחסו לשאלת הפרת הזכות המוסרית, נמנע ביהמ"ש מלהכריע בשאלה האם בכל הופעה פומבית יש חובה לציין את שמו של יוצר היצירה, שכן המקרה שנדון בפניו עסק בהפרה ברורה ומובהקת של הזכות המוסרית, שבאה לידי ביטוי בהצגת אדם אחר כיוצר היצירה (להבדיל מאי אזכור שמו), ולא הצריך הכרעה בשאלה הרחבה יותר.
בהתייחסו לעילה בלשון הרע, קיבל ביהמ"ש את טענות התובע וקבע כי אדם סביר השומע את הפרסום במופע מבין כאילו התובע גנב מהנתבע יצירות וייחס אותן לעצמו שלא כדין, תוך שהוא מנצל את תמימות הנתבע. נפסק כי מדובר בהאשמה חמורה ובאמירה קשה.
גם העובדה שהפרסום נעשה במופע מוסיקלי פומבי הנגיש לכולם באינטרנט, מעצימה את הפגיעה הפוטנציאלית בתובע.
בסוגית הפיצוי פסק ביהמ"ש שהתובע זכאי לקבל פיצוי בגין כל עילה בנפרד. זאת, לאור האינטרסים המוגנים השונים בשינ החוקים. בעוד שחוק זכות יוצרים מגן על קניינו של התובע, הרי שחוק איסור לשון הרע מגן על שמו הטוב.
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרי הדף שלנו או הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו
