האם ניתן לדחות בקשה לרישום סימן מסחר שעשוי לפגוע או להשמיץ אנשים מחמת מוצאם, מינם, אמונתם או גזעם?
בית המשפט העליון בארה"ב השיב לאחרונה על שאלה זו בשלילה, ופסל כבלתי חוקתית הוראת חוק המאפשרת למשרד הפטנטים וסימני המסחר בארה"ב, לדחות בקשה לרישום סימן מסחר העשוי לזלזל, לבזות או להשמיץ אנשים, מוסדות, אמונות או סמלים לאומיים.
השם המסחרי שנפסל לרישום הינו "The Slants". את הבקשה הגישה להקה אמריקנית שזהו שמה. Slants ("מלוכסנים") הוא כינוי גנאי המתייחס לאנשים ממוצא אסיאתי. חברי הלהקה, אמריקנים ממוצא אסיאתי, בחרו בשם זה במטרה "לקחת בעלות" על הסטריאוטיפים שכינוי זה מייצג, ולנסות לרוקנו ממשמעותו הפוגעת, במובן של היפוך משמעות הכינוי.
הבוחן במשרד הפטנטים דחה את הבקשה בנימוק לפיו מדובר בשם העשוי לפגוע באנשים המשתייכים לקבוצה אליה מתייחס סימן המסחר. הבוחן הסתמך, בין השאר, על מילונים שהתייחסו אל המונח ככינוי גנאי, על העובדה שהופעות של הלהקה בוטלו בגלל שמה ועל העובדה שבלוגרים ופרשנים ציינו כי שם הלהקה פוגעני. העובדה שחברי הלהקה משתייכים לקבוצה אליה מתייחס הסימן, כמו גם העובדה שהבחירה בסימן נועדה לעקר את משמעותו השלילית, לא שכנעה את הבוחן לאשר את הבקשה.
הסוגיה התגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון בארה"ב אשר פסק כי הוראת החוק עליה הסתמך הבוחן מפרה את חופש הביטוי המעוגן בתיקון הראשון לחוקה, ומנוגדת לעיקרון היסוד ולפיו אין לאסור ביטוי המביע רעיונות שעשויים לפגוע בחלק משומעיהם. נפסק כי משרד הפטנטים אינו רשאי לדחות בקשה לרישום סימן מסחר על בסיס ההשקפה שהסימן מבטא. ביטוי שמבזה על בסיס גזע, מוצא אתני, מין, דת, גיל, נכות או כל גורם דומה אחר הוא מתועב, אך חופש הביטוי מגן גם על החירות להביע את "המחשבה שאנחנו שונאים". סימני מסחר אמנם מוגבלים מטבעם לביטויים קצרים ותמציתיים, אך גם מילים ספורות עשויות להעביר מסרים ורעיונות עוצמתיים. גם אם המסר או הרעיון המובע בסימן המסחר הינו פוגע או בלתי ערב לאוזניהם של חלק מהשומעים, אין לאסור את רישומו בשל כך.
בארץ קובעת הוראת סע' 11(5) לפקודת סימני המסחר כי סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר אינו כשיר לרישום. "תקנת הציבור" הינו מונח המגלם את הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים אשר החברה מבקשת לקיים, לשמר ולפתח. האם תקנת הציבור בארץ שוללת את האפשרות לרשום סימן מסחר העשוי לפגוע או לבזות אנשים מחמת מוצאם, מינם, אמונתם או גילם? לרשם סימני המסחר בארץ טרם ניתנה ההזדמנות המתאימה להשיב על כך.
סוגיה דומה עולה מדי פעם לדיון בארץ בקשר לרישום שמות מתחם בסיומת il. הגוף המנהל את מרשם שמות המתחם הינו איגוד האינטרנט הישראלי. על-פי כללי הרישום של האיגוד לא ניתן לרשום שמות מתחם "המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל". וועדה מטעם האיגוד, המורכבת מאנשי משפט, רוח ואינטרנט בוחנת את הבקשות לרישום שמות מתחם פוגעניים, וקובעת אם קיימת מניעה לאשרם. החלטות הוועדה נותנות אינדיקציה מסוימת לגבולות הסובלנות לביטויים פוגעניים בחברה הישראלית.
הוועדה נחלקה באשר לרישום שם מתחם הכולל את השם המפורש י-ה-ו-ה. מצד אחד, התומכים באישור השם טענו שאין חוק האוסר שימוש בשם המפורש, ושהשם המפורש ממילא מופיע בחיפוש באינטרנט. מצד שני המתנגדים טענו כי מדובר בשם הפוגע ברגשות הציבור. בהעדר רוב קולות לפסילת שם המתחם, אושר השם לרישום.
שם מתחם נוסף שאת רישומו אישרה הוועדה הינו www.sharmuta.co.il. נקבע שמדובר אמנם ב"מילה גסה", הנושאת מטען ערכי שלילי כלפי נשים וייתכן שיש בה גם פגיעה ברגשות הציבור, אך יש גם נשים המשתמשות בביטוי זה בצורה לגיטימית ומעצימה, למשל בקשר ל"מצעד השרמוטות", באופן שהתוכן השלילי של הכינוי הופך לביטוי של העצמה בידי הצד שניסו לפגוע בו, כנגד הצד הפוגע. בנוסף, כתיבת שם המתחם באותיות לועזיות מעקרת את המונח משימושו הטבעי.
לעומת זאת, הוועדה פסלה לרישום את שם המתחם .co.il.כלהנשיםזונותwww, בנימוק לפיו מדובר בשם מתחם "משפיל, מבזה, ופוגע בנשים באשר הן" שהינו בבחינת ייהרג ובל יעבור. שם מתחם נוסף שנפסל הינו .co.il.זונה-אוכלת-בתחת.www. נקבע כי מדובר בשפה גסה, העשויה להוביל לזילות נשים והפוגעת ברגשות הציבור. דעת המיעוט סברה כי הגם שמדובר בביטוי גס, מגעיל וחסר תוכן, מותר לאנשים להיות גסים ומגעילים.
אמנם להחלטות שנתנה הוועדה אין מעמד משפטי מחייב, וגם רישומם של שמות מתחם אינו מקנה זכויות משפטיות לבעלים של שם המתחם, אך להחלטות הוועדה יש השלכה מעשית על חופש הביטוי במרחב ציבורי מרכזי.